גלים ושיער ומחשבות

לא כל כך מצליח לי העניין של לכתוב פה. לא בטוחה למה.
אבל אפשר לנסות בכל זאת.
לפני כשבוע החלטתי להסיר מהנייד את האפליקציה של פייסבוק. מאז אני משחקת הרבה יותר במשחקים האחרים. אני נכנסת לפייסבוק מדי פעם מהמחשב, אבל זה פחות מושך ממה שזה היה כשהיתה האפליקציה בנייד ובכל פעם שנהיה לי טיפה משעמם, או שהרגשתי קצת חסרת ריכוז ומצאתי את עצמי צוללת לשם והולכת לאיבוד.
מדי פעם אני מזהה סיטואציות של חוסר ריכוז שכאלה, שבהן הייתי בורחת לשם; ומגלה מה אפשר לעשות במקום.
אם אני עם עצמי - אני אבחר לקרוא ספר במקום (התקנתי אפליקציה של קריאת הספרים "עברית"); ואם אני מוצאת את עצמי בורחת לנייד ליד אנשים, אני יותר מודעת לזה ומניחה אותו בצד.
אני חושבת שההתנתקות החלקית הזו מהפייסבוק גם הזכירה לי שבעצם יש את הפורמט הזה - את הבלוג שכתבתי בו מעט מאוד מאז שהחלטתי לפתוח אותו.
אני עדיין לא בטוחה איזה אופי לתת לו, האם הוא אמור לתפקד כתיעוד של יצירה? של הורות? כמקום להגות בו במדע או בחינוך?
בכל אופן, תמונות זה תמיד טוב.

יצירה בחיים עצמם

במשך תקופה נעימה הצלחתי לנהל שגרה של איסוף השיער של הקופיפה לפני הגן. היא החליטה שהיא רוצה שיהיו לה מספר גומיות לפי היום בשבוע, למשל בתמונה לעיל - יום חמישי, אמנם בתמונה רואים רק ארבע גומיות, אבל אני זוכרת שהיו שם חמש ואחת סתם מתחבאת. זה היה חמוד מאוד - בכל בוקר מחדש שאלתי אותה "בכמה גומיות לאסוף לך את השיער היום?" והיא היתה עונה בשאלה "אמ, איזה יום היום?" ואז לפי התשובה שלי
- יום שלישי - "אז שלוש גומיות"
- יום חמישי - "אז חמש גומיות"
- יום שישי - "אז שש גומיות".
ביום רביעי היא הפתיעה, וביקשה רבע גומיות. באחד מימי הרביעי לקחתי גומיה והראיתי לה בעזרת מספריים איך נראית רבע גומיה. ההדגמה לא ממש עזרה לי, היא המשיכה לבקש רבע, אבל הסכימה גם לארבע.
ביום ראשון היה מצחיק במיוחד, כי היא חשבה קצת והגיעה למסקנה שהיא רוצה "רשא" (על משקל "עשר") גומיות.

אחרי כמה שבועות מוצלחים שכאלה, שבהם תיעדתי בימים שזכרתי לתעד, השגרה הופרה ועכשיו היא מתעקשת ללכת בשיער פזור ולבקש מהגננת לאסוף.
יש לי את התמונות למזכרת...

אולי יום שישי?

יום חמישי

יום שלישי

יום חמישי. הכי נוח היה לעבוד עם ימי חמישי.

לפני כמה ימים הקופיפה הציגה רעיון מעניין. היא החליטה שהימים הם בכלל לא שבוע, הם גלים. ניסינו להבין למה היא מתכוונת והיא ביארה - זה לא שבוע בין יום ראשון ליום ראשון, זה גל של יום ראשון ואז עוברים כמה ימים ושוב ראשון ואז שני וככה זה ממשיך.
הילדה בת שלוש, כך שהיא בטח לא התכוונה לזה כמו שאנחנו הבנו אותה, אבל זה רעיון ממש יפה בעיניי - יש פה הצגה נפלאה של המושג אורך גל ובאמת יש בשבוע חזרתיות שאפשר להסביר אותה כמו גלים מחזוריים בפיזיקה.

באתי לכתוב על הכדורים שסרגתי, ועל מפגש הסריגה שאני מתכננת לקיים בסוף השבוע, ועל הפתעה חדשה לאחיין המופלא שלי. אולי טוב שלא כתבתי את הדברים האלה, אלא שיחקתי בתסרוקות. ככה תהיה לי מוטיבציה לכתוב שוב. אולי אפילו בקרוב.
שיהיה שבוע טוב,
אורלי.