מושכת בחוטים

אז את הפוסט הקודם סיימתי עם המסקנה שעדיף לדבוק בהוראות קיימות ולא להמציא את הגלגל. ואז הלכתי והמצאתי גלגלים. דבר ראשון, ישבתי ועשיתי באוריגמי קוביות נייר, שמהן יצרתי משחק קוביות שכבר עשיתי אינספור פעמים בעבר. ואז החלטתי על צורה לקובייה שנראתה לי לא גדולה מדי ולא קטנה מדי וסרגתי בקרושה שמונה קוביות זהות בשביל לחבר אותן למשחק זהה, אך סרוג. אני בוחרת שלא לצלם פה את התוצאה. היא חביבה, אבל לא צריך לחשוף הכל... דבר שני, לרגל יום הולדתו של חבר חובב דברים מוזרים/מפחידים, החלטתי להשקיע ולסרוג גולגולת קטנה. ישבתי וחשבתי, התייעצתי עם האינטרנט ולבסוף בחרתי בדוגמא קטנה, שתהפוך לתחתית לכוס. סרגתי בדיוק לפי ההוראות (הגרועות יש לציין) ויצא לי משהו (גרוע יש לציין). להלן עדות שגם אם כן עוקבות אחרי הוראות זה לא אומר שיצא דבר יפה: עם החוטים העודפים עוד אפשר להסתדר, אבל העיניים יצאו כל כך שונות זו מזו והשיניים פונות הצידה באופן משונה. החלטתי לאלתר לאלתר. אני מצחיקה את עצמי במשחקי מילים. בכל אופן, שיפור קל של ההוראות הלא מוצלחות הניב תוצאה מסודרת יותר, הנה היא:  והנה שתי הגולגלות זו לצד

בסוף יוני מתקיים בעולם יום הסריגה במרחב הציבורי. נדמה לי שכבר כתבתי פה, שלרגל היום הזה החלטתי להגשים חלום קטן ולפתוח קבוצת סריגה מקומית. הגיעו כמה נשים, מאוד נעימות, שחלקן יודעות לסרוג ורוצות לעשות את זה בחברותא, חלקן יודעות לסרוג אבל רוצות להנסות בטכניקות חדשות, וחלקן לא יודעות לסרוג אבל רוצות. תמהיל מוצלח מאוד של נשים מבחינת הידע בסריגה, הרצון לעבוד יחד ובכלל. גילאים שונים, תחומי עיסוק שונים, ומה שמשותף לכולן זה שהן רוצות להיות בקבוצה כזו. אני לא יודעת מי מבין הקוראות כאן יודעת לסרוג. זה תחביב מהנה מאוד, אבל כמו כל דבר אחר - ההתחלה יכולה להיות מתסכלת מאוד. אני סורגת כבר הרבה שנים, הרבה מאוד, ובכל זאת אני טועה ולומדת כל הזמן. ומה שכיף זה שתמיד יש מה ללמוד, ולאן להתפתח. אני רוצה לשתף עכשיו דווקא בנסיון לא מוצלח. סריגה במסרגה אחת של צב קטן, שרציתי לעשות עם שריון של פרח מחומש (אותו הפרח האפריקאי. אני מרגישה שיש שם עוד הרבה דברים שמתחבאים בפרחים האלה). את שאר הגוף שלו די המצאתי והתוצאה חביבה למדי, אבל גם חובבנית יכולה להיות מילה מתאימה. ככה הוא נראה מלמעלה:  ומהצד השני: אני חו