אני אוהבת לעשות דברים עם הידיים. אני אוהבת לסרוג, לתפור, ללוש ולבשל. אני אוהבת את התחושה הזו שמגיעה אחרי שעשיתי משהו בעצמי, והוא לא היה שם קודם. אבל גם - אני נהנית מעצם היצירה. מצד שני, אני גם אוהבת לעשות "כלום". כשהייתי קטנה אמא שלי היתה אומרת שאני ממש טובה ב"למזמז את הזמן", וגם עכשיו אני די טובה בזה. לפעמים יש לי איזה שעה שעתיים חופשיות, לגמרי לעצמי. בסופן, אני מסתכלת סביב לראות מה עשיתי ולאן נעלם הזמן ומגלה שלא עשיתי כלום, וזה היה נחמד. אבל לא על זה רציתי לכתוב. רציתי לכתוב על יצירות שאני עושה כשאין לי זמן וחשק ליצור, אבל בכל זאת בא לי לראות משהו יפה. כלומר, כביסה. לפעמים, כשיש לי יותר מכמה דקות להקדיש לכביסה, אני אוהבת לתלות אותה יפה. לפי נושאים או לפי צבעים. לפני איזה חודש יצאה לי כביסה כל כך יפה על החבל, שהייתי מוכרחה לצלם: אחרי כמה ימים ניסיתי לשחזר, הפעם עם כביסה כהה, יצא פחות מוצלח לדעתי: והכי אני אוהבת את כביסות החיתולים, אבל הן כבר קצת נדירות בבית מאז שהקופיפה מחותלת רק בלילה: יש פה מדגם לא כל כך מייצג, אבל זה עדיין יפה בעיניי. נו, אול