תמיד כיף להכין משהו לתינוקות, והיה לי איזה רעיון מהפינטרסט שישב לי בראש כבר הרבה זמן, ולא היתה לי סיבה מספיק טובה להוציא אותו לפועל. כשסופסוף נפגשנו איתם הצלחתי להכין את הדינוזאור-תגיות המתוק הזה:
את הגזרה שהגיעה עם הפינטרסט פחות חיבבתי, או שאולי בכלל לא מצאתי אותה ברגע האמת, ולכן את הדינוזאור ציירתי ביד חופשית ונראה לי שזה עבד יפה. לחברים המסויימים האלה הרגיש לי שעדיף לבחור ב"צבעי בנים" למתנה לבן שלהם, אז בחרתי את הצבע הכי גברי שהיה לי בערימת הבדים ומבין הסרטים נמנעתי מכל מה שהכיל וורוד וזה השאיר אותי רק עם הכתומים. אז הלכתי על הסרטים שיש בהם מוטיב נקודות, שמתכתב עם הנקודות בבד של הדינוזאור. רק ברגע שרציתי לעטוף את המתנה, גיליתי שזה יום שישי, שכל החנויות סגורות ושבבית נגמר נייר העטיפה. אז לקחתי שני דפי דפדפת צבעוניים, וקצת וושי-טייפ לקישוט. אבל מכיוון שכבר היה יום שישי אחר הצהריים, הקופיפה היתה שם לעזור לי, והעטיפה היא פרי השקעתה.
עכשיו, זה קצת מצחיק. עברה שנה מאז שמסרתי את המתנה הזו. אני יודעת שעברה שנה כי התמונות מופיעות בטלפון הנייד שלי עם תאריך. כל כמה חודשים אני מוחקת מהנייד תמונות, מעבירה לכונן במחשב את מה שאני רוצה לשמור ומשאירה את הדברים שאני רוצה להעלות לבלוג. התאריך של התמונות הוא מספטמבר 2017 ואנחנו עכשיו באוגוסט 2018. אני מנסה לכתוב פה יותר בתקופה האחרונה, אבל כנראה שהיתה תקופת הזנחה רצינית. אם היו לבלוג הזה קוראות הן בטח היו מתרעמות על ההזנחה. טוב, זה זמן מעולה להתחיל לקרוא, כי אני משתדלת ממש לכתוב פעם בשבוע בחודשים האחרונים.
בכל אופן, רציתי הפעם לכתוב על דינוזאורים חדשים שתפרתי, אבל בכלל לא הראיתי לכן את הראשון, אז הייתי חייבת להתחיל משם. השבוע מסרתי שני דינוזאורים חדשים, באותו הסגנון, לשני תינוקות מתוקים בטירוף.
גם פה, הגזרה צוירה ביד חופשית, ולא נלקחה משום מקום. האמת היא שהתכוונתי להשתמש בדוגמא ששימשה אותי בשנה שעברה, אבל לא מצאתי אותה אז שיחקתי וציירתי עד שיצא משהו שהייתי מספיק מרוצה ממנו.
דרך אגב, התחדשתי בכמה בדים מאז ספטמבר 2017 ואני חושבת שאני אנסה לתפור גם דינוזאורים שכאלה למכירה, אז לגמרי מוזמנות ליצור איתי קשר (אפשר דרך הפייסבוק, או דרך תגובה פה).
הדינוזאור הראשון משלב כמה תגיות מסרטים בצבעים ועוביים שונים:
הבד הוא בד כוכבים כחול, קשה קצת לראות את הכוכבים הצהובים הבהירים עליו.
בדינוזאור השני החלטתי ללכת על סרטים בצבע אחיד, הוא נראה שקט יותר לדעתי:
אחד הסרטים שלו קצת זז אחורה בתמונה. אני עוד צריכה להשתפר בצילום... אבל הוא מתוק להפליא.
והנה שניהם ביחד, הולכים לטייל:
ההבדל ביניהם, אם תשאלו את הקופיפה הוא שהראשון אוכל עצים והשני אוכל שיחים. דינוזאורים צמחוניים הכנתי.
היא גם עזרה לי לבחור מה יהיה מתנה לאחיין שלי, ומה יהיה המתנה לאחות החדשה של אחד החברים בגן.
מה שאני הכי אוהבת בהם זה שהם רכים כלכך ונעימים למגע. ככה זה כשתופרים מכותנה. הקופיפה תמיד מבקשת את כריות הסיכות שלי למשחק, כי הן עשויות כותנה. כל פעם היא משחקת בהן כמה דקות, שמה עליהן ראש ומחבקת בידיים, ואז מחזירה לי ומבקשת שאני אקרר אותן בחזרה. היא לא מוכנה לקבל את ההסבר שלי שהן מתקררות לבד כשלא נוגעים בהן.
שיהיה לנו שבוע קריר ונעים,
אורלי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה